כבר הרבה זמן שאני מתכנן לכתוב פה בבלוג. אני חייב לציין שאחרי היומנים של סבתא זה לא פשוט. זה סוג של מסמך שכל דבר אחריו נראה שולי וטיפשי.לא פשוט לקרוא את זה - אני מרגיש כמו מציצן. האופי של הדברים הוא כל כך אישי.  עולות לי הרבה מחשבות בראש על סבתא, סבא, מיכאל ואלי. נוצרת לי תמונה של סבתא כאישה לא פשוטה בלשון המעטה. אבא כבר סיפר לי דבר או שניים אבל זה עולה על כך בעשרות מונים. קשה כמובן לשפוט 

יש לי מעט זיכרונות מסבתא. יש לי תמונה בראש שאנחנו יושבים במטבח שלהם ואני אוכל משהו והיא יושבת מולי.זה כמעט הכל. חוץ מזה אני זוכר שחגגנו סדר אצל סבא וסבתא בסלון.ישבנו על הספה והיו שם גם זוג חברים של סבא וסבתא (אישה עם שער לבן אסוף לפקעת על הראש ומשקפיים גדולים) . אני לא זוכר הרבה מהסדר. בחדר המגורים שלהם היה ארון ספרים עם סדרה של ספרים , המון ספרים. אני חושב שזו הייתה אינצקלופדיה או משהו דומה בפולנית. כשהיינו שם הייתי תמיד מוציא ספר אחד ומדפדף. אני לא יודע למה. אני חושב שחלק גדול עבר לחדר השינה של סבא יותר מאוחר. והיה הפסנתר . אני לא זוכר את סבא מנגן עליו. אבא ניסה לפעמים אבל לא ממש . אבל הוא תמיד היה שם והיו כל מיני ספרי תוים. חדר העבודה של סבא היה תמיד מלא בדברים מענינים. שעונים, עטים,כל מיני. 

אני זוכר שכשהייתי בצבא הייתי מגיע לבקר את סבא . הוא תמיד מאוד שמח כשבאתי. בשלב הזה אני חושב שהזיכרון שלו לא היה מאוד טוב כי אני זוכר שתמיד ניהלנו אותה שיחה על מה אני רוצה ללמוד. אבל יש לי זכרונות טובים .הרושם שלי ממנו היה של איש ׳רך׳ ונעים. תמיד רגוע ומחושב. היה לי מוזר שהוא מופיע ממש מעט הזכרונות של סבתא. זה בעיקר קשור למבנה האישיות שלה. הייתי שמח לשמוע ולדעת עליו. למרות שרוב המיתולוגיה של ההנדלזלצים קשורה אליו אני לא מרגיש שאני מכיר אותו.

חבל שני לא אהיה במפגש .הבלוג הזה והביקור בפולין גורמים לי לחשוב הרבה על הצד ההנדלזלצי שבי. עליהם, על פולין, על המלחמה, על ההגירה ובכלל. אלי ומאיה, תודה לכם על התרגום והמאמץ . זה חשוב לי, זה חשוב לנו.